TEMPLATE [ מפנה , בן-גוריון ] TEMPLATE [ מנהיג , שם = דוד בן גוריון , סוג = [ [ ראש ממשלת ישראל , ראש ממשלת ] ] , מדינה = [ [ ישראל ] ] , למניין = 1 , תמונה = [ [ קובץ : David BG.jpg , 200 px ] ] , מנהיג קודם = אין ( כהונה ראשונה ) [ [ משה שרת ] ] ( כהונה שנייה ) , מנהיג הבא אחריו = [ [ משה שרת ] ] ( כהונה ראשונה ) [ [ לוי אשכול ] ] ( כהונה שנייה ) , תחילת כהונה = [ [ 14 במאי ] ] [ [ 1948 ] ] ( כהונה ראשונה ) [ [ 3 בנובמבר ] ] [ [ 1955 ] ] ( כהונה שנייה ) ' ' ' נשיאים : ' ' ' [ [ חיים ויצמן ] ] [ [ 1948 ] ] - [ [ 1952 ] ] , [ [ יצחק בן צבי ] ] 1952 - [ [ 1963 ] ] , [ [ זלמן שזר ] ] 1963 , סוף כהונה = [ [ 26 בינואר ] ] [ [ 1954 ] ] ( כהונה ראשונה ) [ [ 16 ביוני ] ] [ [ 1963 ] ] ( כהונה שנייה ) , לידה = [ [ 16 באוקטובר ] ] [ [ 1886 ] ] , מקום לידה = פולין , פטירה = [ [ 1 בדצמבר ] ] [ [ 1973 ] ] , מקום פטירה = [ [ שדה בוקר ] ] [ [ הנגב ] ] [ [ ישראל ] ] , אישה = [ [ פולה בן גוריון ] ] , מפלגות = [ [ מפאי ] ] [ [ רשימת פועלי ישראל , רפי ] ] חכ יחיד [ [ הרשימה הממלכתית ] ] , דת = יהדות ] TEMPLATE [ ח"כ , תמונה = , תאריך לידה = , תאריך פטירה = , כנסות = [ [ מועצת המדינה הזמנית ] ] , [ [ הכנסת השביעית , 7 ] ] - [ [ האספה המכוננת , 1 ] ] , ממשלות = [ [ הממשלה הזמנית ] ] , [ [ ממשלת ישראל העשירית , 10 ] ] - [ [ ממשלת ישראל הראשונה , 1 ] ] , סיעות = , תפקידים = * [ [ ראש ממשלת ישראל ] ] * [ [ משרד הביטחון , שר הביטחון ] ] * [ [ ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל # . D7.A0.D7.A1.D7.A4.D7.97.3A _ . D7.9E.D7.96.D7.9B.22.D7.9C.D7.99 _ . D7.94.D7.94.D7.A1.D7.AA.D7.93.D7.A8.D7.95.D7.AA , מזכ"ל ההסתדרות ] ] * יו"ר [ [ הסוכנות היהודית ] ] * [ [ משרד החינוך , שר החינוך ] ] * [ [ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים , שר התחבורה ] ] ] דוד בן-גוריון ( גרין ; TEMPLATE [ אודיו , קובץ = He - David _ Ben _ Gurion.ogg ] ; TEMPLATE [ כ ] 16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973 ( ו' בכסלו תשל"ד ) ) היה איש העלייה השנייה , ראש ההנהגה של " המדינה שבדרך " , המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל , הכריז על הקמתה , ולאחר שקמה הנהיגהּ עשור ומחצה עד 1963 ; כיהן כראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה מראשי המנהיגים של תנועת העבודה הציונית . בן-גוריון עמד בראש מקימי מדינת ישראל , הוביל את המאבק על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל , גם במחיר חלוקת הארץ , והכריז על הקמת המדינה . היה ממנהיגי התנועה הציונית ויושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית בירושלים והנהיג את מדינת ישראל בתקופה שלאחר ייסודה . בן-גוריון פעל למען הממלכתיות ( בסיסמה " ממעמד לעם " ) ודיכא ניסיונות מימין ומשמאל ( אלטלנה , הפלמ"ח ) שבהם ראה סכנה לקיום צבא ממלכתי אחד . הראייה הממלכתית הזו הובילה אותו לפירוק המחתרות ערב מלחמת העצמאות ולהקמת צה"ל . שימש ראש ממשלה ושר ביטחון בממשלה הראשונה ובממשלות שאחריה והיה ממנהיגי תנועת העבודה הציונית בארץ ובעולם וממייסדי ההסתדרות הכללית של העובדים ומזכירה הכללי הראשון ומראשי היישוב . הנהיג את מפא"י ולאחר פרישתו ממנה הקים את רפ"י . TEMPLATE [ מפת _ תמונה , תמונה = Ben - Zvi , Yaacov Zrubavel , Ben - Gurion , Brenner , Aharon Reuveni.jpg , כיתוב תמונה = חברי מערכת " [ [ האחדות ] ] " , ( מימין לשמאל ) יישובים : [ [ יצחק בן-צבי , יצחק בן צבי ] ] , דוד בן גוריון ו [ [ יוסף חיים ברנר ] ] ; עומדים : [ [ אהרן ראובני ] ] ו [ [ יעקב זרובבל ] ] ( [ [ 1912 ] ] ) , רוחב קטן = 250 , רוחב גדול = 350 , מיפוי = poly 324 333 322 215 363 191 366 123 424 93 444 189 480 217 483 330 [ [ יצחק בן צבי ] ] poly 177 332 178 250 204 229 199 170 224 138 253 146 273 166 273 216 286 232 304 241 310 265 312 296 318 335 [ [ דוד בן גוריון ] ] poly 168 337 166 313 158 263 128 243 124 196 111 167 82 157 59 170 52 227 15 244 37 346 [ [ יוסף חיים ברנר ] ] rect 30 9 180 122 [ [ יעקב זרובבל ] ] poly 298 132 296 8 372 7 392 35 396 80 319 135 [ [ אהרון ראובני ] ] ] שמאל | 170 px | ממוזער | בן-גוריון במדי הגדודים העבריים , 1918 שמאל | ממוזער | 250 px | בן-גוריון עם משה שרת בועדה האנגלו אמריקאית , 1946 שמאל | ממוזער | 250 px | דוד בן-גוריון בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל 250 px | ממוזער | שמאל | ראש הממשלה בכנס נוער בתחילת שנות החמישים שמאל | ממוזער | 250 px | צריף בן-גוריון בשדה בוקר שמאל | ממוזער | 250 px | דוד בן-גוריון נואם בכנסת ( בית פרומין ) , 1957 קורות חיים נעוריו ותחילת דרכו דוד יוסף גרין נולד ב-16 באוקטובר 1886 י"ז בתשרי תרמ"ז לשיינדל ואביגדור גרין , בעיירה פלונסק שבפולין ( אז בתחום האימפריה הרוסית ) . למד ב"חדר " מסורתי , ואחר כך ב"חדר " מודרני שהקים אביו , שהיה מראשוני החברים בתנועת " חובבי ציון " . בגיל 11 התייתם מאִמו , שנפטרה כתוצאה מסיבוכי לידה . בגיל 14 , חרף גילו הצעיר , בעידודו של אביו , הקים יחד עם חבריו את אגודת " עזרא " , שהכשירה את חבריה לקראת עלייה לארץ ישראל ושמה לעצמה מטרה להחיות את השפה העברית . ב-1904 עבר לוורשה , ובה התפרנס מהוראה והצטרף לחוגים ציוניים . ב-1906 , עלה לארץ ישראל , כאשר היה בן 20 . כעבור שנים , אמר כי היה זה היום הגדול בחייו , ששני לו היה יום שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים . TEMPLATE [ דבר , פנחס יורמן , בן גוריון ליד הכותל : " יום גדול לעם היהודי כולו " , 1967/06/09 , 00913 ] בשנותיו הראשונות בארץ היה חקלאי ועבד בעבודה חקלאית במושבות סג'רה , שם היה גם שומר , וכן במנחמיה וזכרון יעקב , בכפר סבא ובחוות כנרת . הוא הצטרף למפלגה הציונית-סוציאליסטית " פועלי ציון " , והיה בין ראשי האגף ה"ימני " במפלגה , אחד מחמשת חברי הוועד המרכזי שלה.ר' מיכאל בר-זוהר , " בן גוריון " , עמ' 55 וב-1907 במושב השני של ועידת פועלי ציון שהתכנס ביפו הצליח להוסיף למצעהּ את הסעיף : " המפלגה שואפת לעצמאות מדינית לעם היהודי בארץ הזאת " ואף להיבחר ( יחד עם ישראל שוחט ) לוועד זמני בן שני חברים לארגון מחדש של המפלגה.שם , עמ' 56 , וכן ישראל שוחט , ספר השומר עמ' 12 בן-גוריון נבחר בוועידת " פועלי ציון " שהתקיימה ב-1910 להיות בין עורכי העיתון " האחדות " , ביטאונה של מפלגת " פועלי ציון " . מאותה שנה שימש אחד מעורכי " האחדות " . על מאמרו השני TEMPLATE [ מקור ] חתם בשמו החדש " בן-גוריון " , על שם יוסף בן-גוריון , מראשי היישוב היהודי בירושלים בימי המרד הגדול ברומאים . בשנת 1911 נסע לסלוניקי , שם למד טורקית על מנת להתקבל ללימודי משפטים , ובשנת 1912 נסע לקושטא ללמוד משפטים . במלחמת העולם הראשונה , בעת ששהה בן-גוריון בארץ , האשימו הטורקים אותו ואת חברו יצחק בן צבי בחתרנות וגירשו אותם מהארץ . השניים הגיעו ב-1915 לארצות הברית , והמשיכו שם בפעילות ציונית , שבמסגרתה הקימו את תנועת " החלוץ " . בניו יורק פגש בן-גוריון בפולה מונבז , אחות במקצועה ופעילה במפלגה הציונית פועלי ציון . לאחר היכרות קצרה , נישאו השניים ב-1917 בטקס אזרחי בעיר ניו יורק . בשנת 1917 , בעקבות הצהרת בלפור וכיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים , היה ממעוררי תנועת ההתנדבות ל " TEMPLATE [ ה , גדודים העבריים ] " ומראשוני המתנדבים לגדודים . ב-1918 הגיע כחבר גדוד 39 של קלעי המלך ב TEMPLATE [ ה , צבא הבריטי ] למצרים ומשם לארץ ישראל . ב-1919 הקים בן-גוריון , יחד עם ברל כצנלסון , את מפלגת אחדות העבודה , שהייתה איחוד בין מפלגת פועלי ציון ובין " הבלתי מפלגתיים " . בהנהגת היישוב שמאל | ממוזער | 250 px | חנוך גבתון ודוד בן גוריון בראשית שנות ה-20 הפך בן-גוריון להיות מהמנהיגים הבולטים של היישוב . בשנת 1920 נמנה עם מקימי ההסתדרות הכללית , והיה המזכיר הכללי שלה במשך 15 שנה . הוא ראה בהסתדרות , מלבד איגוד מקצועי שיגן על ציבור הפועלים בארץ , גם כלי חברתי וכלכלי שיקים משק עובדים עצמאי , וכן מוסד פוליטי שינהיג את ההתיישבות היהודית ויניח יסודות למדינה שתקום . הוא פעל למען איחודן של מפלגות הפועלים . פעילות זו נחלה הצלחה , כאשר ב-1930 התאחדו מפלגות אחדות העבודה והפועל הצעיר והקימו את מפלגת פועלי ארץ ישראל ( מפא"י ) , שבן-גוריון נבחר למנהיגה , ויחד עם התנועות האחיות שלה בחוץ לארץ הפכה להיות המפלגה הגדולה ביותר ב TEMPLATE [ ה , תנועה הציונית ] . בשנת 1935 נבחר בן-גוריון מטעם מפא"י ליושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית , שהייתה הגוף המרכזי בניהול היישוב היהודי בארץ . עם פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ( 1936 ) היה בן-גוריון מיוזמי מדיניות ההבלגה , שעיקרה התאפקות אל מול פעולות הערבים , פעולה שקולה והימנעות מפגיעה בחפים מפשע . בשנת 1937 תמך , יחד עם חיים ויצמן ומשה שרת , בהמלצתה של ועדת פיל הבריטית לחלוקת ארץ ישראל ( שממערב לירדן ) בין היהודים לערבים . התנגדותם של הערבים , שהיוו רוב באוכלוסייה , הכשילה יוזמה זו . בשנת 1939 הכריזו שלטונות המנדט הבריטי על מדיניות הספר הלבן , שהגבילה מאוד עליית יהודים לארץ ישראל ורכישת קרקעות על ידי יהודים , ונועדה להקפיא את מצב היהודים בארץ ישראל כמיעוט . בן-גוריון הכריז על מאבק בבריטים , שכלל העפלה והקמת נקודות התיישבות גם במקומות האסורים על פי החוק הבריטי . עם פרוץ מלחמת העולם השנייה תמך בן-גוריון בהתנדבות יהודים לצבא הבריטי הנלחם בנאצים , מבלי לזנוח את התנגדותו למדיניות " הספר הלבן " . בן-גוריון הבטיח שהיישוב יילחם לצד הבריטים נגד גרמניה הנאצית כאילו אין " ספר לבן " , וימשיך להלחם נגד ה"ספר הלבן " כאילו אין מלחמה נגד הנאצים.בן גוריון , דוד , לקסיקון מונחים באתר הכנסת . פעולות היישוב כנגד הבריטים נפסקו , החל גיוס לצבא הבריטי ולאחר מכן ל TEMPLATE [ ה , בריגדה היהודית ] . בתחילת המלחמה הפסיקו גם ארגוני האצ"ל והלח"י את פעולותיהם נגד הבריטים , אולם בהמשך חידש הלח"י , ולאחריו גם האצ"ל את המאבק האלים נגד הבריטים . ארגון " ההגנה " בהנהגתו של בן-גוריון פעל נגד שני ארגונים אלה במבצעי הסזון ) . בן-גוריון עמד ב-1942 מאחורי תוכנית בילטמור שפתחה את המאבק להקמת המדינה , על אף ההתנגדות הרבה בתנועה הציונית ואף במפלגתו , בשל המשמעויות הטריטוריאליות שלה . במהלך המלחמה וגם לאחריה המשיך השלטון הבריטי להתנגד להתיישבות היהודית ולעלייה לארץ ישראל , תוך התעלמות ממצוקת היהודים באירופה ומהשואה . לאחר המלחמה החריפה הנהגת היישוב את מאבקה בבריטים , ובמקביל נמשכה הפעילות המדינית להקמת מדינה יהודית . עם תום מלחמת העולם השנייה קיבל בן-גוריון לידיו את תיק הביטחון בהנהלת הסוכנות היהודית . בתפקידו זה תמך בהקמת תנועת המרי העברי כדי לארגן מאבק משותף בבריטים מצד שלושת המחתרות . הוא החל במאמצים נמרצים לרכישת נשק ובהכנות לוגיסטיות כדי להפוך את ארגון ההגנה לצבא שיוכל לעמוד נגד הכוחות הבלתי-סדירים של ערביי ארץ ישראל , ובעיקר נגד מתקפת הצבאות של מדינות ערב . בספטמבר 1947 ניצב בן-גוריון בראש החותמים על מכתב הסטטוס קוו שנשלח לראשי אגודת ישראל . במכתב הבטיח בן-גוריון להפוך את יום השבת ליום המנוחה הרשמי של המדינה לכשתוקם , להימנע מנישואים אזרחיים , והבטיח את האוטונומיה של זרמי החינוך הדתיים . המכתב נשלח מתוך רצון לגייס את תמיכת כלל הציבור היהודי בארץ סביב רעיון הקמת המדינה , והוא עיצב למעשה את אופייה של ישראל בנושאי דת ומדינה למשך עשרות בשנים . בן-גוריון הוביל את המוסדות הרשמיים של היישוב ושל התנועה הציונית במאבק למען קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם ( המלצת ועדת אונסקופ והחלטת העצרת הכללית ב-29 בנובמבר ( כ"ט בנובמבר ) 1947 על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות – יהודית וערבית ) . הוא העביר במוסדות היישוב את ההחלטה על הקמת מדינת ישראל חרף ההתנגדות העזה עד לרגע האחרון כנגד המהלך הזה , מצד גורמים רבים בקרב הימין , השמאל , הדתיים וגם בתוך מפא"י . כראש הממשלה הראשון של ישראל ב-14 במאי 1948 ( ה' באייר תש"ח ) הקריא דוד בן-גוריון את " מגילת העצמאות " , שאותה עיצב בנוסחה הסופי , בטקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל שנערך בתל אביב , והיה ראשון החותמים עליה . בן-גוריון התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון ב TEMPLATE [ ה , ממשלה הזמנית ] של המדינה החדשה , ולאחר הבחירות לכנסת הראשונה המשיך לכהן בתפקידים אלה . הוא שימש בתפקידים אלה בשתי תקופות , שמנו 13 שנים בסך הכול ( יותר מכל ראש ממשלה אחר ) , זאת נוסף ל-13 שנים לפני הקמת המדינה , שבמהלכן עמד בראש הסוכנות היהודית , שהייתה הממשלה של " המדינה שבדרך " . מיד עם הכרזת המדינה נערכה פלישת צבאות ערב לישראל . מספר ימים אחרי הקמת המדינה ( 26 במאי ) נתן בן-גוריון את הפקודה להקמת צה"ל . כראש הממשלה ושר הביטחון ניהל את המערכה במשך כל תקופת מלחמת העצמאות , עד לניצחון והסכמי שביתת הנשק , בראשית שנת 1949 . בן-גוריון קיבל את כתבי ההאמנה מהנציגים הדיפלומטיים הראשונים ששוגרו לישראל ( וביניהם הציר האמריקאי ג'יימס מקדונלד והציר של ברית המועצות ) ומכיוון שנשיא מועצת המדינה הזמנית , חיים ויצמן , הגיע לישראל רק כמה חודשים לאחר הקמת המדינה . בן גוריון ראה בהקמת צה"ל את המפעל החשוב ביותר עם הקמת המדינה . הוא ייעד לו תפקידים חברתיים ואף אזרחיים לימי מצוקה . הוא החשיב מאוד את היותו כור היתוך לדור הצעיר והטיל עליו משימות דוגמת תגבור מערכת החינוך ויישוב אזורי הספר ואזורים דלילים באוכלוסייה יהודית . שתים מהחלטותיו , שהיו שנויות במחלוקת , ואשר שיקפו את מדיניותו ליצור צבא אחד ויחיד למדינה הצעירה , היו : ההחלטה על פעולה תקיפה בעניין ספינת הנשק של האצ"ל , ה"אלטלנה " , ובפרט הפגזתה בחוף תל אביב – בן-גוריון הורה לעצור את הספינה בכל מחיר , והוחלט להפגיזה . בקרבות בכפר ויתקין ובחוף תל אביב בין צה"ל לאנשי האצ"ל נהרגו שלושה חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל . ההחלטה על פירוק הפלמ"ח – ב-7 בנובמבר 1948 הורה בן-גוריון על הפסקת פעולתו של מטה הפלמ"ח . בתקופת כהונתו הראשונה ( 14 במאי 1948 – 26 בינואר 1954 ) הוכפל מספר תושבי המדינה , הודות לגל העלייה הגדול , מ-650 , 000 ל-1.37 מיליון בני אדם . מול חברים בהנהגה שסברו שיש להגביל ולמתן את זרם העלייה , בגלל קשיי הקליטה , התבטא בן-גוריון בתקיפות כנגד הגבלת מספר העולים , אם כי צידד בבחירת טיב העולים.צור , ירון ( 20019 . קהילה קרועה : יהודי מרוקו והלאומיות , 1943 – 1954 , תל אביב : אוניברסיטת תל אביב ועם עובד ; פיקאר , אבי ( 1999 ) . ' ראשיתה של העלייה הסלקטיבית בשנות החמישים' . עיונים בתקומת ישראל - מאסף לבעיות הציונות , היישוב ומדינת ישראל . עיר : המרכז למורשת בן-גוריון . כרך 9 , עמ' 338 – 394 . בן גוריון ראה חשיבות רבה בעידוד העלייה כדי להגדיל את האוכלוסייה של מדינת ישראל . הוא גם ביקש להגביר את הילודה . פרס הילודה שקבע , בסך מאה לירות לאמהות שילדו עשרה ילדים חיים , ביטא באופן סמלי יותר מאשר חומרי את הוקרת המדינה לאמהות אלו . בן גוריון היה אבי הפיתוח הגרעיני של ישראל . עוד במהלך מלחמת העצמאות נפגש עם מהנדס ישראלי , שהיגר לצרפת והיה ממייסדי התוכנית הגרעינית של צרפת , וקיבל ממנו נתונים על המשאבים הדרושים להקמת כור גרעיני ולהפעלתו . ב-13 ביוני 1952 החליט להוציא לפועל את תוכניתו והקים את הוועדה לאנרגיה אטומית בראשות פרופ' ארנסט דוד ברגמן . ב-1958 הוחל בהקמת המרכז למחקר גרעיני - שורק , וב-1959 הוחל בהקמתה של הקריה למחקר גרעיני - נגב . כדי לממן את קליטת העלייה , פעל בן-גוריון לאישור הסכם השילומים עם גרמניה , שיחייב אותה לפצות את המדינה על הוצאות הקליטה ועל הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת השואה . ההסכם עורר התנגדות ציבורית עזה מימין ( חרות והציונים הכלליים ) ומשמאל ( מפ"ם ומק"י ) . הבולט שבמתנגדים היה מנהיג תנועת החרות , מנחם בגין , שעמד גם בראש הפגנה אלימה מול הכנסת שכוּונה נגד בן-גוריון . למרות זאת , ההסכם אושר בכנסת ונחתם במרץ 1952 . בן-גוריון ביסס את ריבונותה של המדינה החדשה על פי עקרון הממלכתיות . לשם כך העביר את מרכזי השליטה במדינה מגופים מפלגתיים וסקטוריאליים לגופים ממשלתיים . הוא שאף לאחד את העם סביב תרבות משותפת על פי תפיסת " כור ההיתוך " . שתי החלטות משמעותיות שקיבל עם תחילת כהונתו כראש ממשלה היו ברוח זו : ההחלטה להפוך את צה"ל ל"צבא העם " , שיהיה פתוח לכולם בלי יחידות נפרדות , וההחלטה על ביטול שיטת הזרמים בחינוך ואיחוד מערכת החינוך הכללית תחת חוק חינוך ממלכתי . בהקמת ממשלותיו שמר על העיקרון " בלי חרות ומק"י " ולמנחם בגין הקפיד שלא לקרוא בשמו אלא כינה אותו : " חבר הכנסת היושב לימינו של חבר הכנסת בדר " ( אך בערוב ימיו התכתב איתו בחוֹם ) . עד לפרישתו הראשונה לשדה בוקר , לא שיתף בן-גוריון בממשלותיו ( פרט לממשלה הזמנית ) גם את מפ"ם , שתמכה אותה עת ללא סייג בברית המועצות ובמשטרהּ הסטליניסטי . פרישה לשדה בוקר בן-גוריון החזיק בהשקפה כי עתיד היישוב היהודי בארץ הוא ב TEMPLATE [ ה , נגב ] על מרחביו , העצומים ביחס לחלק הצפוני קטן-הממדים של המדינה . חדור אמונה , התפטר בן-גוריון מראשות הממשלה ב-7 בדצמבר 1953 ועבר להתגורר בצריף שנבנה עבורו בקיבוץ שדה בוקר , שם עבד בדיר , כדי לשמש דוגמה לכך שיש בכוחו של הפרט להפריח את השממה . גם בתקופה זו המשיך בן-גוריון לקיים את השפעתו המכרעת בשלטון . בעלי תפקידים בכירים , ובמיוחד משה דיין ( הרמטכ"ל דאז ) ושמעון פרס , פעלו ליישום פעולות על דעתו של בן-גוריון , גם ללא ידיעתו של ראש הממשלה משה שרת . כך , לדוגמה , הופעלו כוחות צה"ל במקרים שונים על ידי דיין , לאחר שנועד עם בן-גוריון , מבלי שראש הממשלה יהיה שותף להכרעות . חזרה לראשות הממשלה TEMPLATE [ מפת _ תמונה , תמונה = Murrow israel.jpeg , כיתוב תמונה = מימין לשמאל : דוד בן גוריון , [ [ משה פרלמן ] ] , [ [ יצחק נבון ] ] ו [ [ אדוארד מורו ] ] , בעת ביקורו של מורו בשדה בוקר , [ [ 1956 ] ] , רוחב קטן = 250 , רוחב גדול = 400 , מיפוי = rect 271 47 340 195 [ [ דוד בן גוריון ] ] rect 201 39 255 123 [ [ משה פרלמן ] ] rect 148 62 193 186 [ [ יצחק נבון ] ] rect 41 10 139 268 [ [ אדוארד מורו ] ] ] ב-21 בפברואר 1955 חזר בן-גוריון לממשלה , לתפקיד שר הביטחון בממשלתו של משה שרת . בוויכוח בישיבת ממשלה , ב־29 במרץ 1955 , טבע את הביטוי " או"ם שמום ! " . ב-3 באפריל 1955 נערכה הצבעה בממשלה על הצעתו של בן-גוריון לכיבוש עזה מידי המצרים . ההצעה נדחתה על ידי הממשלה , אף שרוב שרי מפא"י ( ובהם גולדה מאיר ולוי אשכול ) תמכו בבן-גוריון . אחרי הבחירות שנערכו ב-26 ביולי 1955 חזר לכהן ( החל מ-3 בנובמבר 1955 ) כראש ממשלה ושר ביטחון , כאשר שרֵת משמש שר חוץ בממשלתו . חילוקי הדעות המדיניים והאישיים בין בן-גוריון לשרת ( שהתבטאו עוד קודם לכן , כשניצח את בן-גוריון בהצבעה בממשלה בקולות השרים מהמפלגות האחרות ) תרמו להדחת שרֵת מהממשלה ב-19 ביוני 1956 ומינוי גולדה מאיר לשרת החוץ במקומו . באוקטובר 1956 הגיע בן-גוריון להסכם עם צרפת ובריטניה על שיתוף פעולה במבצע צבאי נגד מצרים ( מבצע קדש ) , אשר התחמשותה בנשק סובייטי רב וחדיש יצרה איום על ישראל . במהלך המבצע כבש צה"ל את חצי האי סיני , ולאחר מכן נאלצה הממשלה בראשותו לסגת מסיני בלחץ ממשלות ארצות הברית וברית המועצות . בן-גוריון יצר קשרי ידידות עם נשיא צרפת שארל דה גול , והגיע לשיתוף פעולה הדוק בין שתי המדינות , ששיאו אספקת נשק רב לצה"ל , ובפרט לחיל האוויר , והקמת הקריה למחקר גרעיני בדימונה . כמו כן , הוביל בהדרגה להידוק הקשרים המדיניים עם גרמניה ( שראשיתו עוד בקדנציה הראשונה , בהסכם השילומים ) , חרף ההתנגדות הציבורית . שמאל | ממוזער | 250 px | דוד בן גוריון ( שני משמאל ) , בטקס הענקת פרס ביטחון ישראל בשנת 1959 . לצדו ( מימין לשמאל ) : ג'נקה רטנר , חיים לסקוב ומיכאל שור ב-5 ביולי 1961 שוגר " שביט 2 " , טיל מתוצרת ישראל . התמונות ברחבי העולם שהראו את בן-גוריון ואת סגן שר הביטחון שמעון פרס צופים בשיגור , גרמו לסערה ולהאצת מרוץ חימוש אזורי . שיגור הטיל עורר התרגשות רבה וגאווה רבה בישראל . השיגור נעשה כשבועיים לפני הבחירות לכנסת החמישית , בבחירות שמרה מפא"י על מעמדה המרכזי בכנסת , אך איבדה שישה מנדטים , כך שלא ברורה השפעת הטיל על הבוחר . בשנת 1962 קיבל בן-גוריון מן הטכניון בחיפה תואר כבוד של " דוקטור לאדריכלות"בעלי תארי כבוד מטעם הטכניון ( היחיד בקטגוריה זו ) על בניית המדינה . בתחילת שנות השישים התפוצצה " פרשת לבון " – השאלה מי נתן את ההוראה להפעלתה של רשת ריגול וחבלה ישראלית שנלכדה במצרים בשנת 1954 ( בעת שמשה שרת היה ראש הממשלה ופנחס לבון היה שר הביטחון ) . לבון תבע כי יזוכה מאחריות לפעולה זו , ואילו בן-גוריון התנגד למתן זיכוי ללא חקירה משפטית והתעמת בכך עם צמרת מפלגתו . חילוקי הדעות הובילו להחלטת ועידת מפא"י , על פי דרישת בן-גוריון , להדיח את לבון מתפקיד מזכ"ל ההסתדרות . עימות זה הביא להתקפות על בן-גוריון מצד כל יריביו , ופגע ביוקרתו בעיני רבים . ב-16 ביוני 1963 , בהיותו בן 77 , התפטר בן-גוריון בשנית מראשות הממשלה וחזר לשדה בוקר . הוא הכריז כי פרישתו הייתה ממניעים אישיים ולא מדיניים וכי בכוונתו לפרוש מן הפוליטיקה ולהתמסר לתחביביו – קריאה בתנ"ך והתעמלות בשיטת פלדנקרייז . רקע לפרישה היה , על פי פרשנים שונים , אי-קבלת דעתו במשבר המדענים הגרמנים במצרים והחלטת ועדת שרים ( " ועדת השבעה " ) , שזיכתה את פנחס לבון מאחריות למתן " ההוראה " ב " TEMPLATE [ ה , עסק הביש ] " , וכן לחצהּ של ממשלת ארצות הברית בעניין הקריה למחקר גרעיני . בן-גוריון כאופוזיציונר בן-גוריון המליץ על לוי אשכול כיורשו בראשות הממשלה , אך כעבור שנה החל להתעמת עם אשכול וניסה לערער את מעמדו במפא"י . הרקע לעימות היה דרישתו של בן-גוריון לדחות את מסקנות " ועדת השבעה " , שהייתה ועדת שרים פוליטית , ולהקים ועדת חקירה משפטית לפרשת לבון בהשתתפות שופטים מבית המשפט העליון . עניין נוסף שהתנגד לו הייתה יוזמתו של אשכול לכונן " מערך " בין מפא"י ואחדות העבודה - פועלי ציון – דבר שבן-גוריון תפש כהקמת מרכז כוח מתחרה בראשות יגאל אלון וישראל גלילי בתוך המפלגה , שיפגע במימוש ההבטחה שנתן לו אשכול לשינוי שיטת הבחירות . על רקע זה , התפטר משה דיין ב-4 בנובמבר 1964 מן הממשלה . בדצמבר 1964 הגיעו הדברים לכדי עימות גלוי בין אשכול לבן-גוריון , על רקע סירובו של אשכול להקים ועדת חקירה משפטית לחקר לפרשת ריגול שהסתבכה וידועה בשם " העסק הביש " ( או " הפרשה " ) . בוועידת מפא"י בפברואר 1965 נערך העימות הגדול בין אשכול ובין בן-גוריון . בוועידה נשאו אישים מרכזיים במפלגה דברים חריפים ביותר כנגד בן-גוריון . משה שרת , אשר היה על ערש דווי , הגיע על כיסא גלגלים ונשא נאום חריף נגד המנהיג בן ה-79 . בסיומה של הוועידה נשא אשכול נאום שבו קרא להפסיק את העיסוק ב"פרשה " ולהקים את המערך החדש . הוא קרא לבן-גוריון – " תן לי אשראִי ! " . בסיום הוועידה הצביעו רוב הצירים כנגד הצעת בן-גוריון לבירור " הפרשה " בוועדת חקירה משפטית . בן-גוריון לא ויתר , וב-3 ביוני 1965 העמיד את עצמו כמועמד המפלגה לראשות הממשלה , אך מרכז מפא"י בחר את אשכול ברוב גדול . בן-גוריון אסף את תומכיו ונקט בפעולות שפורשו על ידי מתנגדיו כהקמת מפלגה מתחרה . אחרי התפטרות משה דיין מן הממשלה , התפטרו גם שמעון פרס ויוסף אלמוגי , שתמכו בבן-גוריון . בן-גוריון , יחד עם כמה מתומכיו , גורש מן המפלגה , שבראשהּ עמד עשרות שנים , על ידי בית דין מפלגתי שבראשו עמד יעקב שמשון שפירא . מפלגתו החדשה של בן-גוריון , " רשימת פועלי ישראל " ( רפ"י ) , הייתה לעובדה קיימת . הנחת מקימי המפלגה הייתה כי היא עתידה לקבל בין 20 ל-25 מנדטים , בעיקר על חשבון המערך . לאחר מכן שאף בן-גוריון להתאחד עם מפא"י , לאחר שזו תקבל את עמדותיו בעניין ועדת חקירה משפטית ושינוי שיטת הבחירות . לנושאים אלה נוספה מלחמתה של רפ"י ב"משטר של פחד ורמיה " שבו האשימה את מפא"י . תומכי בן-גוריון חשו בלחצים שהופעלו עליהם במקומות עבודה רבים כדי שיתמכו במפא"י נגד בן-גוריון ( ואשר כל עוד בן-גוריון עמד בראש מפא"י – הופעלו כנגד מתנגדיו ) . ב-2 באוקטובר 1966 נפתחו החגיגות לציון 80 שנה להולדתו של בן-גוריון . רבים הגיעו לברכו בביתו בשדה בוקר , בהם משלחת נכבדים אשר הוטסה בשני מסוקים , בראשם נשיא המדינה זלמן שזר , ש"י עגנון , חיים הזז ופרופסור היילפרין TEMPLATE [ הערה , ( TEMPLATE ) ] TEMPLATE [ הערה , ( TEMPLATE ) ] . ב TEMPLATE [ ה , בחירות לכנסת השישית ] זכתה רפ"י רק בעשרה מושבים . ב-1968 התאחדה רפ"י עם מפא"י ואחדות העבודה למפלגה משותפת – מפלגת העבודה . בן-גוריון סירב להצטרף לצעד זה , ונותר בכנסת כסיעת יחיד . בבחירות לכנסת ב-1969 עמד בראש הרשימה הממלכתית , שזכתה בארבעה מושבים . בשנת 1968 סירב לקבל את פרס ישראל שהוצע לו , בנימוק ש"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי " . פרישה מהפוליטיקה ב-1970 פרש מהכנסת ומפעילות פוליטית , ואת שארית חייו הקדיש לכתיבת זיכרונותיו . פילוסופיה ובמיוחד פילוסופיה יוונית ובודהיזם , היו לו למוקד התעניינות מרכזי ; זאת לצד אהבתו לתנ"ך . בשנותיו האחרונות דיבר על אמונתו באלוהים , אם כי היה רחוק מהדת האורתודוקסית . בתום מלחמת ששת הימים תמך בן גוריון בנסיגה , " תמורת שלום אמת " , מכל השטחים פרט לירושלים ורצועת עזה , TEMPLATE [ הערה , ( TEMPLATE ) ] וכעבור ארבע שנים חזר על עמדה דומה , לפיה תמורת שלום על ישראל לסגת מכל השטחים פרט לירושלים ולרמת הגולן . TEMPLATE [ הערה , ( TEMPLATE ) ( TEMPLATE ) ( TEMPLATE ) ] כעבור שנה נוספת הסתייג מעמדתו זו ואמר " משהו השתנה בשטחים משך חמש השנים . דבר אחד הוא להחזיר מדבר ודבר אחר הוא להחזיר שטחים מיושבים על ידי יהודים " . TEMPLATE [ הערה , ( TEMPLATE ) ] כמו כן , התבטא מספר פעמים ביחס לצורך הדחוף בהתיישבות יהודית נרחבת בעיר חברון , ובין השאר אמר : " יש לדאוג ליישוב גדול וגדל בחברון שתהא מסוגלת במשך הזמן להיות חלק ממדינת ישראל " . TEMPLATE [ הערה , ( TEMPLATE ) ; ראו גם : ( TEMPLATE ) ; דוד בן-גוריון , " אחותה של ירושלים " , בתוך : עודד אבישר ( עורך ) , ' ' ' ספר חברון''' , כתר , תש"ל-1970 , עמ' 15-14 . [ http://www.news1.co.il/Archive/003-D-19345-00.html].] פטירתו והנצחתו דוד בן-גוריון נפטר ב-1 בדצמבר 1973 ( ו' בכסלו תשל"ד ) בגיל 87 . קברם המשותף של דוד ופולה בן-גוריון ( שנפטרה ב-1968 ) נמצא במדרשת בן-גוריון , מול בקעת צין . בן-גוריון ביקש כי לא יינשאו הספדים על קברו ולא יירו מטחי כבוד בטקס הלוויה . בהתאם לצוואתו , ביתו בתל אביב , צריפו בשדה בוקר וארכיונו מנוהלים במסגרת " יד בן-גוריון " . בשנת 1976 חוקקה הכנסת את חוק דוד בן-גוריון TEMPLATE [ הערה , [ http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns8_bengurion.pdf חוק דוד בן-גוריון , התשל"ז-1976 ] , ס"ח 831 מיום 2 בדצמבר 1976 ] " לזכרו ולפועלו של דוד בן-גוריון ולהנחלת מורשתו לדורות " . מכוח חוק זה הוקמו : המכון למורשת בן-גוריון , המכיל ארכיון , מכון חינוכי ומכון מחקר בית בן-גוריון השוכן בבית שבן-גוריון ציווה למדינה , בשדרות בן-גוריון בתל אביב המכון לחקר המדבר , כחלק מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב יום פטירתו , ו' בכסלו , נקבע בחוק כיום זיכרון ממלכתי . על שמו של בן-גוריון נקראו קריית הממשלה בירושלים , נתב"ג – נמל התעופה בן-גוריון , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב , מדרשת בן-גוריון , רחובות בערים רבות בישראל , בהם שדרות בן-גוריון בתל אביב , שכונות בערים חולון , עכו , לוד , שדרות ועוד , ובתי ספר ( כמו בעיר כפר סבא ) . כמו כן , נכתבו על בן-גוריון שירים עבריים רבים , בהם " בלדה לבן-גוריון " ( נכתב על ידי יורם טהרלב , הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ובוצע בין היתר על ידי להקת פיקוד מרכז ) ו - " בן-גוריון " ( נכתב , הולחן ובוצע על ידי מתי כספי ושלמה גרוניך ) . משפחתו שמאל | ממוזער | 250 px | פולה מונבז ודוד בן-גוריון טרם חתונתם שמאל | ממוזער | 250 px | משפחת בן-גוריון בביתם בתל אביב ב-1929 ; מימין לשמאל : עמוס , אביגדור ( אביו של דוד ) , גאולה , פולה , דוד ורננה שמאל | ממוזער | 250 px | אתר קבורתם של דוד ופולה בן-גוריון במדרשת בן-גוריון בשנת 1917 נישא בן-גוריון לפולה מונבז במהלך שהותו בניו יורק . פולה , אחות במקצועה ופעילה במפלגה הציונית פועלי ציון , לקחה חלק פעיל בפעילותו הציבורית של בן-גוריון והתלוותה אליו בסיורים ובשליחויות . לזוג בן-גוריון נולדו שלושה ילדים : גאולה ( בן אליעזר , לאחר נישואיה ) , עמוס , שהיה ניצב במשטרת ישראל , ורננה ( לשם , לאחר נישואיה ) , פרופסור למיקרוביולוגיה . אחד מנכדיו הוא חוקר התקשורת יריב בן אליעזר . הוגה דעות וחוקר בדברים שנשא דוד בן-גוריון בשנת תשי"ג - ( 1953 ) , במעמד 75 שנה לפתח תקווה נאמר : TEMPLATE [ ציטוט , תוכן =" העלייה לארץ קדמה למדינה וקדמה ל [ [ ציונות ] ] ול [ [ חובבי ציון , חיבת ציון ] ] . המונחים השגורים בפינו על עליה ראשונה , שנייה ושלישית - הם מטעים . עלית [ [ ביל"ו ] ] לא הייתה הראשונה . מאז החלה תנועת חיבת-ציון המאורגנת , ואחריה התנועה הציונית - אנו רגילים לדבר בביטול על [ [ היישוב הישן ] ] שהתקיים בארץ לפני טביעת המונחים חיבת-ציון וציונות . ישוב זה היה פרי עליות של היהדות הספרדית והיהדות האשכנזית מאות שנים לפני חידוש המונחים החדשים , ועליות אלה , - עליות של בודדים ושל קבוצות שלמות , - היו כרוכות בקשיים ובסכנות הרבה יותר גדולים מהעליות החדשות , שאנו רואים בהן " התחלת המפעל הציוני " ... והדורות הקודמים , שבנו את היישוב הישן וקיימו אותו , לפני " בראשית " של הדורות האחרונים , ראויים להוקרה ולהערצה מצדנו , גם אם אנו רחוקים עכשיו מהלך-רוחם ומדרכי חייהם " . , מקור = דוד בן-גוריון דברי פתיחה ל-אם המושבות פתח תקוה , ג . קרסל , הוצאת עיריית פתח תקוה , תשי"ג ] מספריו שמאל | ממוזער | 250 px | פסל של דוד בן גוריון בראשון לציון לקראת העתיד ( לשאלת ארץ-ישראל ) , ניו יורק : הוצאת התורן , 1915 . אנחנו ושכנינו , תל אביב : הוצאת דבר , תרצ"א . משמרות : פרקים לבירור דרך תנועת הפועלים בציונות המתגשמת , תל אביב : הוצאת דבר , תרצ"ה . בהילחם ישראל , הביא לדפוס יהודה ארז , תל אביב : הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל , תש"י ; תשי"א ; תשי"ב ; תל אביב : הוצאת עם עובד , תשי"ז ; תשל"ה-1975 . חזון ודרך , א-ה , ליקט והביא לדפוס יהודה ארז , תל אביב : הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל , תש"י ; תשי"א-תשי"ז . במערכה , א-ה , ליקט והביא לדפוס יהודה ארז , תל אביב : הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל , תשי"א-תשי"ב ; תל אביב : הוצאת עם עובד , תשט"ו-1955 ; תשי"ז-1957 . על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר ( חתום : ס . ש . יריב ) , הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל , 1953 . ציווי השעה : חמישה נאומים , תל אביב : ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל – המרכז לתרבות ולחינוך , תשי"ד-1954 . נצח ישראל , תל אביב : הוצאת עיינות , תשי"ד ; תשכ"ד . צבא וביטחון , תל אביב : הוצאת מערכות , תשט"ו-1955 . ממעמד לעם , תל אביב : הוצאת עיינות , תשט"ו . מדיניות-חוץ , תל אביב : הוצאת עיינות , תשט"ו-1955 . מערכת סיני , תל אביב : הוצאת עם עובד , תש"ך-1959 ; תשכ"ה-1964 . האמת קודמת לכל , ירושלים : חמו"ל , תשכ"א-1961 . כתבים ראשונים , הביא לדפוס : יהודה ארז , תל אביב , תשכ"ב . הפועל העברי והסתדרותו , הביא לדפוס יהודה ארז , תל אביב : הוצאת עם עובד , ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל : הוועד הפועל – המרכז לתרבות ולחינוך – המחלקה להסברה , ( 1964 ) אמן המלל מול חלוצי ההגשמה , תל אביב : מפלגת פועלי ארץ ישראל – המרכז , המחלקה לחינוך תנועתי ולהסברה , 1964 . דברים כהוויתם , תל אביב : הוצאת עם הספר , 1965 . פגישות עם מנהיגים ערבים , תל אביב : הוצאת עם עובד , תשכ"ז-1967 . תוספת לספר פגישות עם מנהיגים ערביים , המכון למורשת בן גוריון , שדה בוקר , 1979 . מכתבים אל פולה ואל הילדים , תל אביב : הוצאת עם עובד , תשכ"ח.המכתבים נכתבו בין השנים 1942-1918 . עיונים בתנ"ך , תל אביב : הוצאת עם עובד , החברה לחקר המקרא בישראל , החברה להפצת משנתו של דוד בן-גוריון , 1969 , 1976 . מדינת ישראל המחודשת , כרכים א-ב , הביא לדפוס יהודה ארז , תל אביב : הוצאת עם עובד , תשכ"ט-1969 . יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל , הביא לדפוס גרשון ריבלין , תל אביב : הוצאת מערכות , משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1971 ; 1998 . מאמרים , נאומים והרצאות בענייני ביטחון שכתב בן גוריון בין השנים 1963-1947 . יהודה ארז ( עורך ) , אגרות דוד בן-גוריון , תל אביב : הוצאת עם עובד , אוניברסיטת תל אביב ( 1974-1971 ) : כרך א , 1919-1904 ( תרס"ד-תר"פ ) , תשל"ב . כרך ב , 1928-1920 ( תרפ"א-תרפ"ח ) , תשל"ג . כרך ג , 1933-1928 ( תרפ"ח-תרצ"ד ) , תשל"ה . זכרונות , תל אביב : הוצאת עם עובד , ( 1974-1971 ) : כרך א , 1933-1886 , תשל"א-1971 . כרך ב , 1935-1934 , תשל"ג-1972 . כרך ג , 1936 , תשל"ג-1973 . כרך ד , 1937 , תשל"ד-1974 . זכרונות מן העזבון : מן העזבון – 1938 , תל אביב : הוצאת עם עובד , תשמ"ב-1982 . מאיר אביזוהר ( עורך ) , מן העזבון – ינואר-אוגוסט 1939 , תל אביב : הוצאת עם עובד ; הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות , אוניברסיטת בן גוריון בנגב , תשמ"ז-1987 . מאיר אביזוהר ( עורך ) , נילחם כאומה ( זכרונות מן העזבון – ספטמבר 1939 - אפריל 1940 ) , תל אביב : הוצאת עם עובד , 1997 . מאיר אביזוהר , אריאל פלדשטיין ( עורכים ) , מטיף ציוני ( זכרונות מן העזבון – מאי 1940 - יוני 1941 ) , הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל , והציונות , אוניברסיטת בן גוריון בנגב , 2008 . מאיר אביזוהר ( עורך ) , לקראת קץ המנדט ( זכרונות מן העיזבון – 29 ביוני 1946 - מרס 1947 ) , תל אביב : הוצאת עם עובד , תשנ"ג-1993 . מאיר אביזוהר ( עורך ) , פעמי מדינה ( זכרונות מן העיזבון – מרס-נובמבר 1947 ) , תל אביב : הוצאת עם עובד , תשנ"ד-1993 . על החזון הציוני ועל הגשמתו , ליקט והביא לדפוס יוסף ונקרט , ירושלים : ההסתדרות הציונית העולמית , תשל"ד . ממעמד לעם : פרקים לבירור דרכה וייעודה של תנועת הפועלים , תל אביב : הוצאת עם עובד וקרן הנגב , 1974 . בית אבי , ( מבוסס על שיחות עם בן-גוריון בתוכנית הרדיו " בית אבי " , משנת 1966 , בעריכתם של פיטר פריי ועמוס אטינגר ) , תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד , תשל"ה , תשמ"ז . כוכבים ועפר ( מאמרים מתוך שנתון הממשלה בהוצאת מרכז ההסברה ) , רמת גן : הוצאת מסדה , 1976 . מלב אל לב – דברים להורים שכולים , תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור , תשל"ז ; תשמ"ז . אידאולוגיה ומדיניות ציונית , תשל"ח . ארץ ישראל בעבר ובהווה , יחד עם יצחק בן צבי ; הוצאת יד בן צבי , ירושלים , תש"ם . על כתיבת הספרים זכה בן-גוריון פעמיים בפרס ביאליק לחכמת ישראל , בתשי"א ובתשל"א . ראו גם הסכמי בן-גוריון - ז'בוטינסקי ( הסכמי לונדון ) בית בן-גוריון צריף בן-גוריון לקריאה נוספת הדרכה וספרות יפה גילת גופר , דוד בן-גוריון – ציוני דרך בחייו , שדה בוקר : המכון למורשת בן-גוריון , מדרשת בן-גוריון , תשס"ב 2002 . דבורה עומר , אל ראש ההר , הוצאת זמורה ביתן , 1984 שמעון פרס , גם בחיל וגם ברוח – קוים לדמותו של דוד בן-גוריון , תשל"ה-1975 . רוברט סנט ג'ון , דוד בן גוריון : ביאוגרפיה , פרשת חיים בלתי שכיחה ( עברית : יצחק א . עבאדי , הוצאת אחיאסף , 1959 ) ( תורגם גם ליידיש , הוצאת פארלאג - מנורה , 1960 ) Ben - Gurion : the biography of an extraordinary man ( Doubleday , 1959 ) , Robert St. John Robert St. John , Ben - Gurion : a biography ( Doubleday , 1971 ) מקורות לילי אדר ( עורכת ) , דוד בן גוריון – ביבליוגרפיה : כרך א : 1948-1904 ; הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות , 1998 . לילי אדר ( עורכת ) , דוד בן גוריון – ביבליוגרפיה : כרך ב : 1973-1949 , הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות , 2000 . לילי אדר ( עורכת ) , דוד בן גוריון – ביבליוגרפיה : כרך ג : מבחר מאמרים , ידיעות וביקורות ספרים על בן-גוריון לשנים 1999-1921 , הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות , 2006 . זהבה אוסטפלד ( עורכת ) , הזקן והעם – מבחר אגרות אישיות של דוד בן-גוריון , תל אביב : הוצאת משרד הביטחון , 2001 . אליעזר בן רפאל , יוסף גורני , שלום רצבי ( עורכים ) , זהויות יהודיות : תשובות חכמי ישראל לבן גוריון , מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות , אוניברסיטת בן גוריון בנגב , 2001 . יצחק גולדשלג ( עורך ) , על דמותה של מדינת ישראל : חילופי מכתבים בין דוד בן גוריון ראש הממשלה ואברהם ישעיהו ( סימון ) דולגין , ירושלים : מסילות , תשמ"א מנחם דורמן ( עורך ) , על ההתיישבות : קובץ דברים 1956-1915 , תל אביב : הקיבוץ המאוחד , 1986 . גרשון ריבלין , אלחנן אורן ( עורכים ) , יומן המלחמה : מלחמת העצמאות , תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1982 . אלי שאלתיאל ( עורך ) , דוד בן-גוריון ראש הממשלה הראשון מבחר תעודות ( 1963-1947 ) , ( סדרת הנצחה לזכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה ) ימימה רוזנטל , גנזך המדינה , תשנ"ז.ביקורת : TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ גבריאל שפר ] ] , דוד בן-גוריון כמנהיג מעצב ( על מה שיש ומה שאין בכרך ההנצחה של בן-גוריון ) , 7 D6196E2 - B709 -4 D1F -8 A65 -80251 BB2E522 / 88864 , ( TEMPLATE ) 7 , 1997 , עמ' 600-583 ] מחקרים שלמה אהרונסון , דוד בן גוריון : מנהיג הרנסאנס ששקע , המרכז למורשת בן גוריון , הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב , 1999 . ביקורת : טוביה פרילינג , בין עצמה לדעת : בעקבות שלמה אהרונסון , דוד בן-גוריון – מנהיג הרנסאנס ששקע , ישראל 3 , 1993 , עמ' 56-21 TEMPLATE [ PDF ] דוד אוחנה , משיחיות וממלכתיות : בן-גוריון והאינטלקטואלים – בין חזון מדיני לתאולוגיה פוליטית , הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל , הציונות ומורשת בן-גוריון , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב , 2003 . ביקורת : TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , אלה בלפר , מי מפחד ממשיחיות ? , FADF4D83 - C1EA -4196 - A727 -3 A6D39FD7A8D / 88568 , ( TEMPLATE ) 14 , 2004 , עמ' 609-605 ] ; יחיעם ויץ , [ ביקורת ] , ציון 70 ( 4 ) , 2005 , עמ' 579-575 שמואל אטינגר , תולדות עם ישראל , ג : תולדות עם ישראל בעת החדשה , הוצאת דביר , תל אביב , 1969 . יוסף אלמוגי , המאבק על בן-גוריון – בעקבות הפרשה , הוצאת ידיעות אחרונות , תל אביב , 1988 . מיכאל בר-זוהר , בן-גוריון – האיש מאחורי האגדה , משרד הביטחון - ההוצאה לאור , תל אביב , 1994 . מיכאל בר-זוהר , בן-גוריון , תל אביב : הוצאת עם עובד , 1975 . דב בר-ניר , העימות : בן-גוריון והרוויזיוניזם , תל אביב : הוצאת עם עובד , 1987 . ביקורת : שלמה רז , [ ביקורת ] , מדינה , ממשל ויחסים בינלאומיים 30 , 1989 , עמ' 104-102 . מאיר בראלי , להבין את בן-גוריון , הוצאת ידיעות אחרונות , תל אביב , 1986 . גד ברזילי , דמוקרטיה במלחמות : מחלוקת וקונצנזוס בישראל , ספרית פועלים , תל אביב , 1992 . אלון גל , דוד בן גוריון – לקראת מדינה יהודית : ההערכות המדינית נוכח הספר הלבן ופרוץ מלחמת העולם השנייה 1941-1938 , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב , באר-שבע , 1985 . ביקורת : מנחם קאופמן , [ ביקורת ] , יהדות זמננו ד' , תשס"ח , עמ' 347-343 . אברהם וולפנזון , דוד בן-גוריון ומדינת ישראל , תל אביב , הוצאת עם עובד , 1974 . שבתי טבת , קנאת דוד : חיי דוד בן-גוריון , הוצאת שוקן : כרך א : בן-גוריון הצעיר , 1977 ; כרך ב : בן-גוריון – איש מרות , 1981 ; כרך ג : הקרקע בוער , 1987 ; ביקורת : שלמה רז , [ ביקורת ] , מדינה , ממשל ויחסים בינלאומיים 28-29 , 1988 , עמ' 156-153 ; יחיעם ויץ , דוד בן-גוריון - ממנהיגות המעמד למנהיגות העם , זמנים 29 , 1988 , עמ' 96-94 . כרך ד : איש ריב , 2004 . ביקורת : TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , צבי גנין , קרב הענקים : דוד בן-גוריון , חיים ויצמן ואבא הלל סילבר במאבק על הנהגת התנועה הציונית בשנות הארבעים , 2078 C115 -2 DF5 -4371 - BE67 - E49B6E5BA5B1 / 88536 , ( TEMPLATE ) 15 , 2005 , עמ' 511-507 ] ; TEMPLATE [ ישראל , דן גלעדי , האומנם רק ' איש ריב' ? , 8 , REVIEWS _ Giladi , ( TEMPLATE ) 8 , 2005 , עמ' 159-145 ] ; TEMPLATE [ ישראל , אביתר פריזל , הכול תלוי בנקודת הראות : דרכו של בן-גוריון בשנות הארבעים , 8 , REVIEWS _ Friesel , ( TEMPLATE ) 8 , 2005 , עמ' 170-161 ] ; TEMPLATE [ ישראל , [ [ מתתיהו מינץ ] ] , בן-גוריון ומעורבותה של ברית המועצות במאמץ לכונן ממלכתיות יהודית בארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה ואחריה , 8 , REVIEWS _ Minc , ( TEMPLATE ) 8 , 2005 , עמ' 182-171 ] ; מתתיהו מינץ , בראי עקום : יחסי בן-גוריון – סנה בשנות מלחמת העולם השנייה וסמוך לאחריה , 1946-1940 , ישראל 14 , 2008 , עמ' 192-184 TEMPLATE [ PDF ] שבתי טבת , הדרך לאייר , תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1986 . שבתי טבת , בן-גוריון וערביי ארץ-ישראל : מהשלמה למלחמה , הוצאת שוקן , ירושלים , 1985 . ביקורת : אברהם סלע , בן-גוריון מאמץ את נוסחת הכח , זמנים 26 , 1987 , עמ' 122-120 . שבתי טבת , קלב"ן : על מה נפל דוד בן-גוריון ? , תל אביב : איש דור הוצאה לאור , 1992 . מרדכי כוגן ( עורך ) , בן-גוריון והתנ"ך – עם וארצו , אוניברסיטת בן גוריון בנגב , 1989 . אריאל לאונרד פלדשטיין , קשר גורדי : דוד בן גוריון , ההסתדרות הציונית ויהדות ארצות הברית - 1963-1948 , מכון בן גוריון , המכללה האקדמית ספיר , המכון ליהדות זמננו , האוניברסיטה העברית בירושלים , הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב , 2003 . ביקורת : זהר שגב , [ ביקורת ] , ציון 71 ( 4 ) , 2006 , עמ' 532-526 . זאב צחור , החזון והחשבון : בן-גוריון בין אידאולוגיה לפוליטיקה , תל אביב : הוצאת ידיעות אחרונות , ספרית פועלים , 1994 . ביקורת : TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , אבנר הורוביץ , חיפוש אחר הנקודה הארכימדית , 50675070 - B538 -4 EE0 - AA3C -60 A3FF580E4E / 88976 , ( TEMPLATE ) 6 , 1996 , עמ' 603-601 ] ניר קידר , ממלכתיות : התפיסה האזרחית של דוד בן גוריון , ירושלים : יד יצחק בן צבי ; מכון בן גוריון לחקר ישראל , 2009 . מיכאל קרן , בן גוריון והאינטלקטואלים : עוצמה , דעת וכריזמה , אוניברסיטת בן גוריון בנגב , קריית שדה בוקר , 1988 . גרשון ריבלין , עמרם פרת , דוד בן-גוריון – האיש וצה"ל , תל אביב : משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1986 . זכי שלום , דוד בן-גוריון , מדינת ישראל והעולם הערבי 1956-1949 , המרכז למורשת בן גוריון , 1995 . זכי שלום , כאש בעצמותיו : דוד בן-גוריון ומאבקיו על דמות המדינה והנהגתה 1967-1963 , הוצאת מכון בן גוריון , קריית שדה בוקר ; אוניברסיטת בן גוריון בנגב , תשס"ה-2004.ביקורת : TEMPLATE [ קתדרה , שלמה אהרונסון , האש שדעכה , 123.8 , 123 , מרץ 2007 , עמ' 184-181 ] . בן גוריון של שמעון פרס : מפגשים עם דוד לנדאו , הוצאת כתר , 2011 . מאמרים מאמרים על בן-גוריון , הספרייה הווירטואלית של מטח . שלמה אהרונסון , חוקה לישראל – הדגם הבריטי של דוד בן-גוריון , פוליטיקה 2 , 1998 , עמ' 30-9 . דוד אוחנה , מיכאל פייגה , הלוויה על סף הצוק : ישראל נפרדת מדוד בן-גוריון , ישראל 17 , 2010 , עמ' 57-25 TEMPLATE [ PDF ] משה גלבע , דוד בן-גוריון ויחסו לעולם השלישי ולסין , בעיות בינלאומיות כ"ה , 1986 , עמ' פ-פז . דן גלעדי , " בוש ונכלם " : בן גוריון והתנועה הקיבוצית , דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות העשירי ( ב1 ) , 1989 , עמ' 587-581 . TEMPLATE [ הציונות , אליעזר דון-יחיא , ממלכתיות ויהדות בהגותו ובמדיניותו של בן-גוריון , 14/4 , יד , 1989 , עמ' 88-51 ] יחיעם ויץ , " האב המייסד " ומשפטו של הצורר : בן-גוריון ומשפט אייכמן , יד ושם – קובץ מחקרים ל"ו ( 1 ) , 2008 , עמ' 212-181 . חנן חבר , שירה ומדינאות : דוד בן-גוריון ואורי צבי גרינברג , אלפיים 17 , 1999 , עמ' 238-222 . שבתי טבת , " החור השחור " : בן-גוריון בין שואה לתקומה , אלפיים 10 , 1994 , עמ' 195-111 . גד יעקבי , " איש יהודי קשה עורף " : ראיית הנולד בהכרעותיו של בן-גוריון , כיוונים חדשים 12 , 2005 , עמ' 129-120 . נתנאל לורך , תעוזה וחרדה בהחלטות בן-גוריון : הכניסה לסיני והנסיגה ממנו בשנים 1948 , 1956 , דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות העשירי ( ב1 ) , 1989 , עמ' 580-573 . פיטר מדינג , בן-גוריון כמודל למנהיגות פוליטית דמוקרטית , יהדות זמננו 5 , תשמ"ט , עמ' 49-25 . רפי מן , עולם הספרים של דוד בן-גוריון : חזון אקטואלי בכריכה קשה , זמנים 114 , אביב 2011 , עמ' 111-100 . TEMPLATE [ הציונות , [ [ מתתיהו מינץ ] ] , הקונצפציה ההיסטורית : לבירור עמדתו הפוליטית והציונית של דוד בן גוריון בעת מלחמת העולם הראשונה – לפני מתן הצהרת בלפור , 13/6 , י"ג , 1988 , עמ' 87-69 ] TEMPLATE [ הציונות , [ [ דינה פורת ] ] , בן-גוריון ושואת יהודי אירופה , 12/16 , יב , 1987 , עמ' 314-293 ] TEMPLATE [ משואה , [ [ דינה פורת ] ] , בעיה בהיסטוריוגרפיה : יחסו של דוד בן-גוריון ליהודי אירופה בתקופת השואה , י"ט , 142 , 155 , 1991 , עמ' 165-154 ] . טוביה פרילינג , לבחינת הסטריאוטיפ : בן גוריון ושואת יהודי אירופה , 1945-1939 , יד ושם : קובץ מחקרים יז-יח , תשמ"ז , עמ' 351-329 . צבי צמרת , איך מצטייר בן-גוריון בספרי לימוד , כיוונים חדשים 19 , 2009 , עמ' 52-34 . ניר קידר , בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון , מחקרי משפט יט ( 2 ) , 2003 , עמ' 539-515 . זהר שגב , בין שיתוף למאבק : בן-גוריון והציונות האמריקנית בתחילת שנות הארבעים , מדינה וחברה 2 ( 1 ) , אפריל 2002 , עמ' 42-19 . אניטה שפירא , בן גוריון והתנ"ך – יצירתו של נרטיב היסטורי ? , אלפיים 14 , תשנ"ז , עמ' 231-207 . TEMPLATE [ קתדרה , אביהו בר-איל , יש להכריז שמדינה יהודית קיימת ( קטע מיומנו של דוד בן גוריון ) , 7.1 , 7 , אפריל 1977 , עמ' 6-3 ] TEMPLATE [ קתדרה , [ [ זאב צחור ] ] , ניצחון עצוב : בן-גוריון וגדוד העבודה , 43.10 , 43 , מרץ 1987 , עמ' 51-33 ] TEMPLATE [ קתדרה , [ [ שבתי טבת ] ] , בן-גוריון והשאלה הערבית , 43.7 , 43 , מרץ 1987 , עמ' 68-52 ] TEMPLATE [ קתדרה , [ [ דליה עופר ] ] , העלייה , הגולה והיישוב , 43.1 , 43 , מרץ 1987 , עמ' 90-69 ] TEMPLATE [ קתדרה , [ [ שמעון רשף ] ] , בן-גוריון והחינוך העברי והממלכתי , 43.8 , 43 , מרץ 1987 , עמ' 114-91 ] TEMPLATE [ קתדרה , [ [ אורי ביאלר ] ] , בן-גוריון ושאלת האוריינטציה הבינלאומית של ישראל , 1956-1948 , 43.9 , 43 , מרץ 1987 , עמ' 172-145 ] TEMPLATE [ קתדרה , [ [ אלחנן אורן ] ] , יומן המלחמה של בן-גוריון כמקור היסטורי למלחמת העצמאות , 43.2 , 43 , מרץ 1987 , עמ' 192-173 ] TEMPLATE [ קתדרה , [ [ מתתיהו מינץ ] ] , בין דוד בן-גוריון ליצחק בן-צבי : על מיקבץ אחד של מכתבי בן-גוריון בגלות אמריקה ( 1916-1915 ) , 44.3 , 44 , יוני 1987 , עמ' 96-81 ] TEMPLATE [ קתדרה , אלון גל , הספד ומדיניות : דברי דוד בן-גוריון באזכרה ללואי ד' ברנדייס , לונדון , 21 באוקטובר 1941 , 44.2 , 44 , יוני 1987 , עמ' 115-108 ] TEMPLATE [ קתדרה , יצחק אבנרי , ' מרד העלייה' – תוכניתו של בן-גוריון לעלייה בלתי-לגאלית , 44.11 , 44 , יוני 1987 , עמ' 157-126 ] TEMPLATE [ קתדרה , [ [ נתן ינאי ] ] , התפיסה הממלכתית של בן-גוריון , 45.2 , 45 , ספטמבר 1987 , עמ' 189-169 ] TEMPLATE [ קתדרה , זכי שלום , יומני בן-גוריון כמקור היסטורי , 56.13 , 56 , יוני 1990 , עמ' 149-136 ] מאיר חזן , מפא"י בתדהמה : בן-גוריון מול מפלגתו במשברי שנות השלושים , קתדרה 137 , תשרי תשע"א , עמ' 62-27 . TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ נקדימון רוגל ] ] , מה ידע בן-גוריון על תל-חי ? , 5 F8722C9 -2514-4040 - ACBA - D9496AE19168 / 91838 , ( TEMPLATE ) 1 , 1991 , עמ' 40-28 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ טוביה פרילינג ] ] , בן-גוריון בבולגריה : מפגשו הראשון עם שארית הפלטה , 5 F8722C9 -2514-4040 - ACBA - D9496AE19168 / 91857 , ( TEMPLATE ) 1 , 1991 , עמ' 342-308 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , על המיעוט הערבי , המיעוט הדרוזי והממשל הצבאי : פרסום ראשון מתוך יומן בן גוריון 1960 , D29FF8B8 -2701-43 BD -9843-7 F4C9F5F7A2A / 91878 , ( TEMPLATE ) 2 , 1992 , עמ' 454-449 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ ס . יזהר ] ] , ' הוא היה סבור שהסופרים יעניקו לעם את המבט ההיסטורי ... ' , 53 FE62BB - D622 -4976-90 A1 -7 BBE12D3B95F / 91909 , ( TEMPLATE ) 3 , 1993 , עמ' 9-1 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , יצחק גרינברג , דוד בן-גוריון ופנחס לבון – שתי גישות במחשבת חברת העובדים , 53 FE62BB - D622 -4976-90 A1 -7 BBE12D3B95F / 91916 , ( TEMPLATE ) כרך 3 , 1993 , עמ' 160-154 , 167-166 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ אבנר הולצמן ] ] , בין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לדוד בן-גוריון , 53 FE62BB - D622 -4976-90 A1 -7 BBE12D3B95F / 91918 , ( TEMPLATE ) 3 , 1993 , עמ' 204-191 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , נתן ינאי , מושג האזרחות בתפיסתו של דוד בן-גוריון , 75865886 - B17E -431 B - A4E5 -00 BDB1C099AE / 91991 , ( TEMPLATE ) 4 , 1994 , עמ' 504-494 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ מאיר פעיל ] ] , המדיניות והאסטרטגיה של בן-גוריון בגמר מלחמת העצמאות , 507 FF066 - F3BA -4877 - AA2E -3 FBF904D669D / 88981 , ( TEMPLATE ) 5 , 1995 , עמ' 64-37 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , משה ז"ק , התמורה ביחסו של דוד בן־גוריון לממלכת ירדן , 50675070 - B538 -4 EE0 - AA3C -60 A3FF580E4E / 88956 , ( TEMPLATE ) 6 , 1996 , עמ' 109-85 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ אבנר כהן ] ] , קנדי , בן-גוריון והקרב על דימונה : אפריל-יוני 1963 , 50675070 - B538 -4 EE0 - AA3C -60 A3FF580E4E / 88957 , ( TEMPLATE ) 6 , 1996 , עמ' 146-110 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ טוביה פרילינג ] ] , עיוותי הסטראוטיפ של בן-גוריון והשואה , 7 D6196E2 - B709 -4 D1F -8 A65 -80251 BB2E522 / 88851 , ( TEMPLATE ) 7 , 1997 , עמ' 238-219 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ יחיעם ויץ ] ] , אל הפנטזיה ובחזרה : מדוע החליט בן-גוריון לרדת לשדה־בוקר ? , 9901 A5E0 -72 F0 -45 E3 -8 BB4 -2253 D2155F47 / 88807 , ( TEMPLATE ) 8 , 1998 , עמ' 319-298 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , דוד טל , מלחמת תש"ח – מלחמתו של דוד בן-גוריון , B7D7CF6F - C637 -4885 - B45F -725 A7943A2CE / 88579 , ( TEMPLATE ) 13 , 2003 , עמ' 138-115 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , יעקב טובי , דוד בן-גוריון , משה שרת וסוגיית מעמדה של רצועת עזה , 1956-1948 , B7D7CF6F - C637 -4885 - B45F -725 A7943A2CE / 88580 , ( TEMPLATE ) 13 , 2003 , עמ' 162-139 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , רחל רוז'נסקי , האמנם " שפה זרה וצורמת " ? לשאלת יחסו של בן גוריון ליידיש לאחר השואה , 2078 C115 -2 DF5 -4371 - BE67 - E49B6E5BA5B1 / 88531 , ( TEMPLATE ) 15 , 2005 , עמ' 483-463 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , [ [ יחיעם ויץ ] ] , יחסו של בן-גוריון לרוויזיוניזם ולזרמיו , 79 BC4959 - AD4C -4 B15 -893 E -162 AD9CE4DDB / 88145 , ( TEMPLATE ) 19 , 2009 , עמ' 344-306 ] TEMPLATE [ עיונים _ בתקומת _ ישראל , אהרן קמפינסקי , בין תמיכה להסתייגות : התייחסותו של בן-גוריון להסדרת הדת בצה"ל , 79 BC4959 - AD4C -4 B15 -893 E -162 AD9CE4DDB / 88149 , ( TEMPLATE ) 19 , 2009 , עמ' 448-425 ] קישורים חיצוניים TEMPLATE [ מיזמים , ויקיציטוט = דוד בן-גוריון , ויקישיתוף = Category : David Ben Gurion , שם ויקישיתוף = דוד בן-גוריון ] הבלוג של דוד בן-גוריון המביא קטעים מיומנו בנושאים אקטואליים . שילה הטיס רולף , דוד בן-גוריון ( גרין ) מתוך " הלקסיקון הפוליטי של מדינת ישראל " , 1998 . TEMPLATE [ חבר _ כנסת , 684 ] . דוד בן-גוריון : אדריכל המדינה באתר הסוכנות היהודית . המכון למורשת בן-גוריון . בן-גוריון - ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל באתר " ניחוח ישראלי " . דוד בן-גוריון - מסלול חיים באתר " לחיות את ההיסטוריה " . אחד מאנשי המאה במגזין " טיים " . אתר על מעשיו ופועלו של דוד בן-גוריון . ציטוטים מפורסמים של דוד בן-גוריון , באתר " בין המרכאות " . על בן-גוריון באתר סנונית . וידאו : כתבה מ-1959 על התפטרות ממשלת ישראל השמינית . תמונות מאזור הקבר . כל כתבי בן גוריון האיש הצעיר הזקן , סרט על דוד בן גוריון מתוך אתר ארכיון שפילברג TEMPLATE [ אנציקלופדיה _ ynet , דוד בן-גוריון , 9787 - OTc4N182NDE1Nzc2Nl8xNDg2ODcyMDAeq - FreeYaan ] TEMPLATE [ החינוכית , מי האיש הקטן גדול הזה ? , 2075 ] TEMPLATE [ הארץ , ניר מן , כל מה שהזקן יבקש , 1.1520944 , 12 באוקטובר 2011 ] TEMPLATE [ הארץ , שלמה נקדימון , אם יהיה צורך לירות - נירה ! , 1.1563189 , 11 בנובמבר 2011 ] דוד בן-גוריון , צה"ל - בית היוצר של אומה לוחמת ויוצרת , מערכות , גיליון 287 , TEMPLATE [ כ ] יוני 1983 , עמוד 3 . TEMPLATE [ הארץ , אורי משגב , בן-גוריון , הדעיכה , 1.1678821 , 4 באפריל 2012 ] דוד בן גוריון בתערוכת " סיפורה של הקהילה היהודית בפלונסק " באתר יד ושם הערות שוליים TEMPLATE [ הערות _ שוליים ] TEMPLATE [ ראשי _ ממשלת _ ישראל ] TEMPLATE [ שרי _ הביטחון ] TEMPLATE [ שרי _ החינוך ] TEMPLATE [ שרי _ התחבורה ] TEMPLATE [ שרי _ המשפטים ] TEMPLATE [ מזכירי _ ההסתדרות ] TEMPLATE [ חותמי _ מגילת _ העצמאות ] TEMPLATE [ סדרה , הקודם = - , רשימה = יושב ראש [ [ מפא"י ] ] , הבא = [ [ משה שרת ] ] ] TEMPLATE [ סדרה , הקודם = [ [ משה שרת ] ] , רשימה = יושב ראש [ [ מפא"י ] ] , הבא = [ [ לוי אשכול ] ] ] TEMPLATE [ ללא _ בוט , 376 ] TEMPLATE [ מיון _ רגיל : בן-גוריון , _ דוד ] קטגוריה : אנשי העלייה השנייה קטגוריה : חברי אספות הנבחרים קטגוריה : חברי הוועד הלאומי קטגוריה : זוכי פרס ביאליק לחכמת ישראל קטגוריה : זוכי פרס ישראל שסירבו לקבלו קטגוריה : חברי כנסת מטעם הרשימה הממלכתית קטגוריה : חברי כנסת מטעם מפא"י קטגוריה : חברי כנסת מטעם סיעות יחיד קטגוריה : חברי כנסת מטעם רפ"י קטגוריה : חברי מועצת המדינה הזמנית קטגוריה : חותמי מגילת העצמאות קטגוריה : כותבי ספרי עיון קטגוריה : לוחמי הגדודים העבריים קטגוריה : מזכירי ההסתדרות הכללית דוד בן-גוריון קטגוריה : מתיישבי עין גנים קטגוריה : ציונים ילידי המאה ה-19 : אנשי היישוב קטגוריה : ציונים סוציאליסטיים קטגוריה : ראשי הסוכנות היהודית קטגוריה : ראשי ממשלת ישראל קטגוריה : שרי ממשלת ישראל קטגוריה : רטוריקנים ונואמים ישראלים קטגוריה : אישים שעל שמם שכונות בישראל TEMPLATE [ Link _ FA , es ]