סופר מן.

אתמול החלטתי להיות סופר-מן. זה אולי נראה לכם מוזר, או אפילו, שחצני מעט, אבל הגעתי להחלטה הזאת אחרי מחשבה ארוכה ושקולה. אין מה לעשות, זוהי הדרך היחידה שאני אוכל לבצע את כל מה שאני צריך, אמור ורוצה לעשות. ככה אני אוכל להתקדם בעבודה, לטפל בילדים, לעשות כושר, לאכול נכון, ללכת למילואים, לצאת מדי פעם לבלות, לשטוף כלים, להוריד את הזבל.

גם במישור הלאומי יש לזה יתרונות. סוף סוף יהיה משהוא שיוכל להלחם בעוני, במשפחות הפשע, בתאונות הדרכים, בשחיטות, באדישות. סופר-מן אחד במישור הלאומי יכול להצעיד את האומה קדימה! אני אהיה האחד הזה, לטובת העם והמולדת! אני אהיה סופר מן.

האויבים שלי בתור סופר-מן יהיו האויבים האמתיים של האנושות. לא איזה נוכל דרגה ג' אם שם מצחיק כמו "דוק אביל" או "פינגווין", כמו אילו שקודמי בתפקיד נלחמו. לא איזה דמות בשר חד מימדית. אני אלחם ברוע האמיתי המאיים על האנושות. אני אאבק ברעב, במחסור במים, בהתחממות הגלובלית.

אז דבר ראשון על הבוקר הלכתי לקנות חליפת סופר-מן. הסתובבתי כל הבוקר ברוטשילד וחיפשתי את הלוק הנכון. לקראת הצהרים מצאתי את גלימה המתאימה. כחול עם אדום שיצטלם טוב כשאני עף. כשמדדתי אותה התקשרו מהעבודה – לא עניתי להם, יש לי משימה חשובה יותר לבוקר הזה. כשסיימתי עם הקניות הלכתי לשבת במקום נחמד לאכול. גם סופר-מן צריך מדי פעם לאכול. מהעבודה התקשרו שוב, ממש נודניקים.

אחרי האוכל הייתי מוכן למשימה הראשונה שלי. הלכתי לכיוון הים וחיפשתי אויבים. בדיוק כשהגעתי לים התקשרו שוב מהעבודה והפעם זה היה הסלולארי של הבוסית שלי. עניתי. היא שאלה איפה אני ולמה אני לא במשרד. עניתי שאני בים. היא שאלה למה – אז הסברתי שאתמול החלטתי להיות סופר-מן. להפתעתי, היא השתתקה ולא אמרה מילה למשך דקה ארוכה. כשאלתי אותה אם היא עדין שמה והיא ענתה שכן ושאני לא צריך לבוא למשרד יותר. איזה יופי, העניין הזה עובד יופי, תוך כמה שעות סיימתי עם כל העבודה שהצטברה לי במשרד, והבוסית אפילו נשמעה מרוצה.

לקראת השקיעה ראיתי ספור-מן אחר. הוא ישב על ספסל מול הים באזור יפו. התיישבתי לידו והתחלנו לדבר. מסתבר, שזה לא פשוט להיות סופר מן, כל הלחץ שיש עליך להציל את העולם וכל זה. ממש הסכמתי איתו וסיפרתי שבאמת התחלתי להרגיש את הלחץ. הוא הציע לי לשתות קצת אלכוהול ואמר שאצלו ערק עובד הכי טוב. אז הוא אמר שהוא בדרך לקבוצת תמיכה של סופר-מנים וכדי לי לבוא. אז באתי.

קבוצת התמיכה הייתה ממש טובה. הינו כ-7 הסופר-מנים ו-3 סופר גירל. כולם היו מאוד פתוחים ותומכים. דיברנו על כל מני נושאים בוערים כמו האם לצרף לפגישות שלנו גם את הבאט-מנים והאם השרב הוא אויב שצריך להלחם בו או רק מזג אויר טוב שקצת השתבש.

בלי לשם לב נהיה ערב. משהוא אמר שלא כדאי להתחיל להציל את העולם עכשיו כי קצת מאוחר ואולי שנחכה לבוקר. אז הלכנו כולם ביחד לשתות משהוא באיזה פאב. בדיוק כשנכנסתי לפאב אשתי התקשרה. היא מלמלה משהוא על הילדים ועל נזילה בשירותים אבל הפאב היה מאוד רועש ולא כל כך שמעתי טוב מה היא אמרה. אז ניתקתי. לא מפריעים לגיבור על בעבודה. לבינתיים ניסינו להחליט איך הכי כדאי להתחיל להציל את העולם. מסתבר שזה לא פשוט ושיש פער בין המינים בסוגיה הזאת. כול הסופרמנים חוץ מספי חשבו שעדיף להתחיל בזה שנגרום לנבחרת ישראל לעלות למונדיאל והבנות העדיפו קודם כל למצוא תיק שמתאים לגלימה. ספי-סופר מן הציע לטפל קודם הגרעין האירני, איזה הצעה מוזרה, נראה לי שהוא הומו.

בגלל שלא ממש הצלחנו להחליט מה לעשות קודם קבענו לבוא לפאב גם מחר. כשהתפזרו היו כמו סופר-מנים שלא יכלו לעוף. טוב, ברור שאם שותים לא עפים. הלכנו ברגל הביתה שמחים ומאשרים. אתמול החלטתי להיות סופר-מן. היום היה נפלא.